כיום המדע והטכנולוגיה בספרד השתפרו מאוד לעומת הימים האפלים של שלטון פרנקו, אבל הם עדיין ניצבים בפני אתגרים רבים. אחד המאפיינים הבולטים ביותר של מערכת המדע והטכנולוגיה הספרדית הוא היכולת שלה לגרום לדברים לעבוד... בדיוק בזמן. לא שחסרים כישרונות או רעיונות, אלא שהתמיכה הכספית והתשתיות בדרך כלל מגיעות באיחור, ומאלצות את המדענים והמהנדסים שלנו לאלתר.
כישרון לא חסר, אבל משאבים דווקא כן
בספרד יש קהילה מדעית תוססת ומוכשרת, אבל היא ממשיכה להתמודד עם בעיות מבניות. האוניברסיטאות ומרכזי המחקר הספרדיים מצמיחים מדענים בעלי הכשרה מעולה, שלא פעם נאלצים לחפש הזדמנויות בחו״ל בשל היעדר השקעה במחקר ובפיתוח. "בריחת המוחות" הזאת מוסיפה להיות אחת הבעיות המרכזיות שהמדינה מתמודדת איתן.
למרות זאת, ספרד הצליחה להתקדם בתחומים מדעיים מרכזיים, כמו ביו־רפואה, פיזיקת חלקיקים ואסטרונומיה. המרכז הלאומי לחקר הסרטן, CNIO, והמכון לאסטרופיזיקה של האיים הקנריים, IAC, הם רק שתי דוגמאות למוסדות הניצבים בחזית המחקר העולמי בתחומיהם.
חדשנות טכנולוגית ויזמות
איור מקורי שנוצר בבינה מלאכותית; פרשנות אמנותית ולא צילום תיעודי.
בתחום הטכנולוגיה, ספרד חוותה פריחה ביזמות ובחדשנות בשני העשורים האחרונים. ערים כמו ברצלונה ומדריד הפכו למרכזים טכנולוגיים מתפתחים, עם סביבת סטארט־אפים המתחרים בזירה הבינלאומית. אבל אף שכישרון יש בשפע, חסמים בירוקרטיים, מחסור בהשקעה וגישה מוגבלת להון סיכון ממשיכים להיות מכשולים חשובים.
בתחומים כמו בינה מלאכותית, אנרגיות מתחדשות וטלקומוניקציה, ספרד הוכיחה שהיא מתחרה עולמית. חברות ספרדיות מפתחות טכנולוגיות פורצות דרך, וכמה מהן הצליחו להתבלט במגזרים כמו אנרגיה סולארית והנדסה אזרחית. ובכל זאת, רוב החדשנות בספרד ממשיכה להיות מונעת מהצורך להתחרות ברמה הבינלאומית, ולא מתרבות חדשנות המושרשת עמוק במדינה.