לספרד היסטוריה ארוכה בתחום המדע והטכנולוגיה, אף שרבים מההישגים שהשגנו במשך מאות שנים זכו להתעלמות או אפילו נשכחו. בימי הביניים ובתקופת הרנסנס, כאשר מדינות אירופיות אחרות רק התחילו לגלות את הפוטנציאל של המדע, כבר היה לספרד מורשת עשירה של ידע, בין השאר בזכות השפעת הערבים והיהודים שחיו בחצי האי.
תור הזהב של אל־אנדלוס
אחת מפריצות הדרך המדעיות הגדולות הראשונות בחצי האי האיברי התרחשה בתקופת אל־אנדלוס, כשהמוסלמים שלטו בחלקים נרחבים ממה שאנחנו מכירים כיום כספרד. קורדובה וערים אנדלוסיות אחרות הפכו למרכזי ידע, שבהם תורגמו ונשמרו היצירות המדעיות והפילוסופיות הגדולות של העת העתיקה. במקומות האלה מתמטיקאים, אסטרונומים ורופאים לא רק למדו את רעיונות היוונים הקדמונים, אלא גם פיתחו תיאוריות ושיטות משלהם.
בקורדובה, למשל, הצטיין הרופא והפילוסוף אבן רושד במחקריו ברפואה ובהגנתו על החשיבה הרציונלית. שם גדול נוסף מהתקופה הוא הרמב״ם, הרופא והפילוסוף היהודי שכתב חיבורים חשובים ברפואה ובפילוסופיה. ואולם, למרות ההישגים האלה, בעקבות הרקונקיסטה והאינקוויזיציה שבאה אחריה, חלק ניכר מהידע הזה אבד או דוכא לטובת תרבות שהתמקדה בדת יותר מבמדע.
המדע במאות תור הזהב
איור מקורי שנוצר בבינה מלאכותית; פרשנות אמנותית ולא צילום תיעודי.
במאות השש־עשרה והשבע־עשרה חוותה ספרד את תור הזהב שלה, תקופה שבה פרחו האמנויות, הספרות, ובמידה פחותה המדע. בתקופה הזאת הפכה ספרד לאחת המעצמות העיקריות בעולם, ואף שעיקר תשומת הלב הופנה להתרחבות קולוניאלית ולניצול משאבים, גם כמה הישגים מדעיים נולדו באותה עת.
אחד המדענים הבולטים בתקופה היה מיגל סרבט, שבמאה השש־עשרה חולל התקדמות גדולה בהבנת מחזור הדם. אולם, כמו דמויות מדעיות רבות בנות זמנו, סרבט נרדף בשל רעיונותיו. לאחר שהתעמת עם האינקוויזיציה הספרדית, נמלט לז׳נבה, שם הוצא להורג באשמת כפירה — למרבה האירוניה בידי קלוויניסטים, ולא בידי הכנסייה הקתולית. המקרה הזה משקף דפוס חוזר בהיסטוריה של המדע בספרד: מי שערערו על האמונות המקובלות נענשו במקום שיזכו לשבחים.
דמות מרתקת נוספת במדע הספרדי היא חרונימו דה אייאנס, גאון רב־תחומי אמיתי מן המאה השש־עשרה. אף ששמו אינו מוכר במיוחד, המהנדס והמדען שהקדים את זמנו המציא אבטיפוס ראשוני של מנוע קיטור, מאה שנה לפני שג׳יימס ואט הפך את הטכנולוגיה לנפוצה. אייאנס רשם פטנטים על יותר מ־50 המצאות בתחומים מגוונים כמו כרייה, ימאות והנדסה צבאית, אבל כפי שקורה לא פעם בהיסטוריה הספרדית, תרומותיו עברו בלי שיבחינו בהן.
הדעיכה ודחיקת המדע לשוליים
המאה השמונה־עשרה הייתה תקופה שבה המדע החל לפרוח מחדש באירופה, בזכות הנאורות. אולם ספרד, שכבר התחילה אז לדעוך כמעצמה עולמית, נשארה מאחור בתחום המדעי. בעוד שבמדינות אחרות, כמו צרפת ובריטניה, צמחו דמויות כמו אייזק ניוטון וולטר, בספרד המדע נותר כפוף לדת ולשלטון הפוליטי.
איור מקורי שנוצר בבינה מלאכותית; פרשנות אמנותית ולא צילום תיעודי.
הקמת האקדמיה המלכותית למדעים מדויקים, לפיזיקה ולמדעי הטבע ב־1847 וייסוד מוסדות כמו המוסד החופשי לחינוך במאה התשע־עשרה סימנו ניסיונות לחדש את המדע בספרד, אך היוזמות האלה הוכשלו לא פעם בשל חוסר היציבות הפוליטית והחברתית במדינה.