עתיד הבריאות בספרד מצטייר כתערובת של אוטופיה ודיסטופיה, תלוי את מי שואלים. מצד אחד, הדיגיטציה וההתקדמות בטכנולוגיה הרפואית מבטיחות לחולל מהפכה בטיפול. מצד אחר, מציאות הקיצוצים והמחסור בהשקעה בתשתיות ממשיכה להיות בעיה שיש לפתור.
אחד האתגרים הגדולים של מערכת הבריאות הספרדית הוא כיצד לשלב טכנולוגיה ביעילות בלי לשלול מן הטיפול את אנושיותו. אנחנו כבר רואים כיצד הבינה המלאכותית מתחילה למלא תפקיד מרכזי באבחון, באמצעות אלגוריתמים שיכולים לחזות מחלות ולהמליץ על טיפולים מדויקים יותר. אבל מה יקרה למגע האנושי? האם יטפל בנו רובוט במקום הרופא שמקשיב לנו ומבין את דאגותינו?
רפואה מרחוק היא התקדמות גדולה נוספת שמבטיחה לשפר את יעילות המערכת. לא יהיה עוד צורך להגיע לבית חולים לבדיקה שגרתית: תוכלו לעשות זאת בנוחות הספה שלכם תוך כדי המשך צפייה ב״בית הנייר״. אבל כמו כל דבר בספרד, הטכנולוגיה תגיע באיחור מסוים. ואם לא ינהלו אותה היטב, היא עלולה ליצור פער חדש בין מי שיכולים לגשת לכלים האלה למי שלא.
ואז ישנו האתגר הגדול של הזדקנות האוכלוסייה. ספרד היא אחת הארצות בעלות תוחלת החיים הגבוהה בעולם, ובזמן ששאר אירופה מזדקנת, אנחנו מובילים את החבורה. אף שזה דבר שראוי לחגוג, פירושו גם שהלחץ על מערכת הבריאות ימשיך לגדול. כיצד תסתגל הרפואה לחברה מזדקנת יותר ויותר בלי לקרוס?
במקרה הטוב העתיד יביא בתי חולים חכמים, שבהם מיטות המטופלים יצוידו בחיישנים שינטרו ברציפות את מצבם. הרופאים יקבלו התראות במכשירים הניידים כשמשהו אינו כשורה, והטיפולים יהיו מותאמים אישית יותר מאי פעם. במקרה הרע נמשיך לראות תורים אינסופיים במיון ורופאים מותשים שמנסים ללהטט כדי לטפל בכל המטופלים המגיעים.