הגענו לרגע הבלתי נמנע של ההשוואה למדינות הנורדיות, אותם מקומות אידיליים שבהם נדמה שהכול עובד כמו שעון שווייצרי. וכשמדובר במדיניות חברתית, שוודיה, נורווגיה, דנמרק ופינלנד מקדימות אותנו בפער עצום. לא שהן עושות הכול טוב יותר, אבל כמעט.
במדינות הנורדיות הקצבאות החברתיות לא רק נדיבות יותר, אלא גם מנוהלות הרבה יותר טוב. לפי נתוני ה־OECD, בשוודיה, למשל, 75% מהמובטלים מקבלים סיוע מסוג כלשהו, לעומת 58% בספרד. נוסף על כך, הסכומים שמקבלים גבוהים משמעותית, מה שמאפשר לאנשים לחיות בכבוד בזמן שהם מחפשים עבודה חדשה.
בתחום הדיור, המדינות הנורדיות מפעילות מדיניות דיור ציבורי מפותחת הרבה יותר. בדנמרק, 20% מהדירות הן בשכירות חברתית, לעומת 2% בספרד. המשמעות היא שמשפחות רבות יכולות להשיג דיור במחיר סביר, בלי להקדיש את רוב הכנסתן לשכר דירה או למשכנתה.
ואז יש מערכת הבריאות. בנורווגיה ההמתנה לניתוח לא דחוף היא 50 ימים בממוצע, הרבה פחות מ־121 הימים בספרד. ואף שהמיסים במדינות האלה גבוהים יותר, האזרחים מרגישים שהם מקבלים תמורתם שירותים איכותיים, ולכן מוכנים לשלם יותר.
לסיכום, בעוד המדינות הנורדיות נראות כאילו מצאו את הנוסחה למדיניות חברתית שפועלת כמו פרארי, בספרד אנחנו ממשיכים לדווש באופניים עם פנצ׳ר. וגם כשאנחנו מנסים להתקדם, אנחנו עושים זאת במעידות ועם התחושה שתמיד אנחנו צעד אחד מאחור.