אהבתה של ספרד לעבודות בנייה אינה דבר חדש. אם נביט לאחור, נגלה שכבר בימי הרומאים הייתה ארצנו רוחשת מיזמי תשתית. הרומאים הגיעו לחצי האי האיברי והדבר הראשון שחשבו היה: "צריך לעשות כאן סדר". וכמהנדסים טובים, הפשילו שרוולים וניגשו למלאכה, פשוטו כמשמעו.
הדרכים הרומיות, כמו ויה אוגוסטה המפורסמת, חצו את כל השטח, קישרו בין ערים ואפשרו זרימה מתמדת של חיילים, סחורות ורכילות בין שכנים. אם למדנו משהו מהרומאים, הרי זה שעם סבלנות ואבני ריצוף טובות אפשר לבנות הכול. הם גם השאירו לנו מונומנטים מרשימים, כמו אמת המים של סגוביה והתיאטרון הרומי במרידה, שעדיין עומדים אחרי אלפיים שנה. כשחושבים על זה, מדובר בהישג של ממש לעומת כמה מהמבנים המודרניים שלנו, שלא מחזיקים אפילו עשור בלי תיקונים.
אבל לא הכול היה נפלא בתקופה הרומית. גם להם היו בעיות תקציב ואיחורים, אלא שכמובן, במקום מחאות אזרחים היו גלדיאטורים. כשהקיסר הורה על עבודת בנייה, כדאי מאוד היה שתהיה מוכנה בזמן, אחרת היית עלול למצוא את עצמך נלחם באריה באמפיתיאטרון. תמריץ עבודה יעיל להפליא, גם אם לא ממש אתי לפי אמות המידה של היום.