מסר לכל העמים

מסר לכל העמים

הקשר ההיסטורי: בימי ישוע, האמונה השלטת בקרב היהודים היתה שהם, כצאצאי אברהם ושומרי תורת משה, היו בעלי יחסים מיוחדים עם אלוהים. הנוכרים, הלא ־ יהודים, נחשבו לזרים שלא קיבלו את הבטחת הישועה. נקודת מבט בלעדית זו הוגברה בשמירת חוקי הטוהר והבידוד של האומות הפגאניות. הרעיון להרחיב את הישועה לכל העמים והתרבויות לא היה רק בניגוד לציפיות הדתיות, אלא גם לערער את זהותו של העם היהודי כ"העם הנבחר". ישוע שבר חזון זה כשהפך את בשורת הישועה לאוניברסלית.

ניסוח עריכתי של הקטע: התלמידים נשלחים לכל העמים ללמד ולהטביל. (מתי 28:19).

דרגת עבירה בזמנו: גבוהה מאוד. הכרזת ישועה לכל העמים, ולא רק ליהודים, היתה אתגר ישיר לתיאולוגיה של בלעדיות ששלטה ביהדות של ימיהם. בסביבה שבה זהות היהודית מוגדרת על ־ ידי הפרדה וטוהר פולחני, פתח ישוע לא רק את השערים בפני הגויים, אלא גם שלח את תלמידיו להפיץ את בשורתו ברחבי העולם. הצהרה זו היתה כרוכה בהפרדה מהמסורת של מאות שנים של הפרדה תרבותית ודתית, והיא נראתה ככפירה בידי מנהיגים יהודים רבים.

משמע הדבר בימי ישוע: כאשר שלח את תלמידיו אל כל העמים, הגדיר ישוע מחדש את הקשר בין אלוהים לבין האנושות. הוא הראה שאהבתו וחסדו של אלוהים אינם מוגבלים לאומה אחת, אומה או קבוצה דתית. הדבר לא רק כלל את המסר שבספר הבשורה, אלא גם שינה את הדרך שבה תלמידי ישוע היו צריכים להבין את משימתם — לא כתנועה דתית, אלא כקריאה לאנושות כולה. ישוע לא רק הגביר את היקף בשורת הישועה, אלא גם הסיר כל מחסום בלעדיות.

ניתוח בן זמננו: המסר הזה של כלול מלא עדיין רלוונטי לעולם המפולג על ־ ידי גבולות, דתות ותרבויות. הכרזת הבשורה שכולם רצויים בממלכת אלוהים, ללא קשר לרקעם, ללאום או לאמונותיהם, נוגדת את המערכות המעודדות לאומניות, קסנופוביה וכתיות דתיות. הצו ללכת לכל אומה מתורגמת לקריאה לפתיחות, הכנסת אורחים וקבלה של גיוון. בתקופה שבה הפחד מ ” זר ” נפוץ, המסר של ישוע עדיין עובר על החוק באופן קיצוני.

השפעה על העולם כיום — מעשה זה עורר השראה במיליונים לעבוד על כלול וקבלתם של אנשים מתרבויות שונות ומסורות שונות. מהשליחים הראשונים ועד לקהילות הדתיות המודרניות התומכות בהבנה בין ־ דתית, דבר ־ אלוהים הניע את תלמידיו לראות את האנושות כמשפחה אחת. כיום, מסר זה מתבטא גם בתנועות למען צדק חברתי וזכויות אדם, שם הרעיון של כבוד אוניברסלי נמצא במרכז מאמצים רבים

דרגת העבירה היום: חצי-עצור. חרף ההתקדמות בקבלנות ובהבנה גלובליות, כתות ובלעדיות הן עדיין בעיות בקהילות דתיות וחברתיות רבות. הרעיון שלכל אחד יש זכות שווה לישועה, כבוד וקבלה עדיין מעורר מחלוקת. מסר זה מאתגר את אלה המבקשים לשמור על אמונה ככלי לסילוק או הפרדה במקום פיוס ואחדות.

מסקנה: כאשר שלח ישוע את תלמידיו אל כל העמים, הוא לא רק הרחיב את משימתו; הוא שינה לנצח את הדרך שבה היה על האנושות להבין את אלוהים. היום, המעשה שלו קורא לנו להפיל את הגבולות שמפרידים אנשים מסיבות של אתניות, לאום או דת. ישוע קורא תיגר על כל אדם כאח או אחות, עם גישה שווה לחסדו ואהבתו של אלוהים. מסר זה, אף ־ על ־ פי שהוא עדיין מהפכני, מזמין עולם מפולג להתפייס עם האהבה האוניברסלית המתעלה על כל הבדל.